×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בכורות נ״ג.גמרא
;?!
אָ
פרק ט – מעשר בהמה
מתני׳מַתְנִיתִין: מַעְשַׂר בְּהֵמָה נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת בַּחוּלִּין אֲבָל לֹא בַּמּוּקְדָּשִׁים וְנוֹהֵג בַּבָּקָר וּבַצֹּאן ואין מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה בַּכְּבָשִׂים וּבָעִזִּים וּמִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה. בֶּחָדָשׁ וּבַיָּשָׁן וְאֵינָן מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה שֶׁהָיָה בַּדִּין וּמָה אִם הֶחָדָשׁ וְהַיָּשָׁן שֶׁאֵינָן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה אֵינָם מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה כְּבָשִׂים וְעִזִּים שֶׁהֵן כִּלְאַיִם זֶה בָּזֶה אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהוּ מִתְעַשְּׂרִין מִזֶּה עַל זֶה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא כ״ז:ל״ב} וְצֹאן מַשְׁמַע כׇּל צֹאן אֶחָד.:א גמ׳גְּמָרָא: לֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר יָכוֹל יַעֲלֶה אָדָם מַעְשַׂר בְּהֵמָה מֵחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבֶנּוּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים י״ב:ו׳} וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עולותיכם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרוֹתֵיכֶם. בִּשְׁתֵּי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר אֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה וְאֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן מִמָּקוֹם שֶׁאַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמִמְּקוֹם שֶׁאִי אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר דָּגָן אִי אַתָּה מַעֲלֶה מַעְשַׂר בְּהֵמָה. אפי׳אֲפִילּוּ תֵּימָא ר׳רַבִּי עֲקִיבָא כָּאן לִיקְרַב כָּאן לִיקְדַּשׁ דַּיְקָא נָמֵי דְּקָא נָסֵיב לַהּ תַּלְמוּדָא וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה שְׁמַע מִינַּהּ. אִי הָכִי מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ קָרֵב אַמַּאי קָדוֹשׁ לְנֶאֱכָל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים.: בִּפְנֵי הַבַּיִת וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת.: אִי הָכִי אפי׳אֲפִילּוּ הָאִידָּנָא נָמֵי כִּדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא גְּזֵירָה מִשּׁוּם יָתוֹם. אִי הָכִי מֵעִיקָּרָא נָמֵי לָא אֶלָּא אֶפְשָׁר בְּהַכְרָזָה הָכָא נָמֵי אֶפְשָׁר בְּהַכְרָזָה. אֶלָּא אָמַר רַבָּה מִשּׁוּם תַּקָּלָה וּמְנָא תֵּימְרָא דְּחָיְישִׁינַן לְתַקָּלָה (דִּתְנַן) אֵין מַקְדִּישִׁין וְאֵין מַעֲרִיכִין וְאֵין מַחְרִימִין בַּזְּמַן הַזֶּה. וְאִם הִקְדִּישׁ וְהֶעֱרִיךְ וְהֶחְרִים בְּהֵמָה תֵּיעָקֵר פֵּירוֹת כְּסוּת וְכֵלִים יֵרָקְבוּ מָעוֹת וּכְלֵי מַתָּכוֹת יוֹלִיךְ לְיָם הַמֶּלַח וְאֵיזֶהוּ עִיקּוּר נוֹעֵל דֶּלֶת בְּפָנֶיהָ וְהִיא מֵתָה מֵאֵילֶיהָ.ב אִי הָכִי בְּכוֹר נָמֵי לָא לִיקְדֹּשׁ בְּכוֹר בְּדִידַן תַּלְיָא מִילְּתָא בְּרֶחֶם קָדוֹשׁ הָכִי קָאָמַר לִיקְנִינְהוּ לְאוּדְנַיְיהוּ לְגוֹיִם1 דְּלָא לִיקְדֹּשׁ מֵעִיקָּרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״לעובדי כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
פרק ט
א משנה מעשר בהמה נוהג בארץ ובחוצה לארץ, ונוהג בפני הבית (בזמן שבית המקדש קיים), ושלא בפני הבית, בחולין אבל לא במוקדשים; ונוהג בבקר ובצאן, ואין מתעשרין מזה על זה, אין מפרישים מעשר מן הבקר על הצאן ולהיפך, ונוהג בכבשים ובעזים ומתעשרין מזה על זה. ונוהג בחדש ובישן, בולדות שנולדו בשנים שונות, ואינן מתעשרין מזה על זה. שהיה בדין (מן הסברה) לומר: ומה אם החדש והישן שאינן כלאים זה בזה, שמין אחד הם — בכל זאת אינם מתעשרין מזה על זה, כבשים ועזים שהן כלאים זה בזהאינו דין שלא יהו מתעשרין מזה על זה? תלמוד לומר: ״וצאן״ (״וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש לה׳⁠ ⁠⁠״, ויקרא כז, לב), משמע מכך שכל ״צאן״ הריהו מין אחד לענין מצות מעשר בהמה, ומתעשרים מזה על זה. ב גמרא על מה ששנינו שמעשר בהמה נוהג בחוצה לארץ, שואלים: לימא מתניתין [האם נאמר שמשנתנו] היא שלא כדעת ר׳ עקיבא? דתניא [ששנויה ברייתא], ר׳ עקיבא אומר: יכול יעלה אדם לירושלים מעשר בהמה מחוצה לארץ ויקריבנו במקדש? תלמוד לומר: ״והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם״ (דברים יב, ו), ומלשון רבים של ״מעשרותיכם״ יש לדייק כי בשתי מעשרות שונים הכתוב מדבר, אחד מעשר בהמה ואחד מעשר שני של דגן, שאת שניהם יש להעלות למקום המקדש ולאוכלם, והכתוב מקישם זה לזה, ולפיכך: ממקום שאתה מעלה מעשר דגן, כלומר, מארץ ישראל, שרק שם יש חיוב מעשר — משם אתה מעלה גם מעשר בהמה, וממקום שאי אתה מעלה מעשר דגן, מחוצה לארץ — אי (אין) אתה מעלה גם מעשר בהמה. והרי במשנתנו נאמר שהוא נוהג בחוצה לארץ! ודוחים: אפילו תימא [תאמר] שמשנתנו כדעת ר׳ עקיבא, יש לחלק: כאן בברייתא, הכוונה היא שאין מעלים אותו לירושלים כדי ליקרב על המזבח, כאן במשנתנו, ששנינו שהוא נוהג בחוצה לארץ, הרי זה ליקדש, שצריך לעשר את הבהמות, ולקדש את העשירי. ומעירים: דיקא נמי [מדויק גם כן] הדבר מדברי ר׳ עקיבא, דקא נסיב לה תלמודא [שמביא את הלימוד] ממה שנאמר ״והבאתם שמה״, שמע מינה [למד מכאן], שהוא ממעט את חוץ לארץ רק מחובת הבאתו לירושלים. ושואלים: אי הכי [אם כך], מאחר שאינו קרב, אמאי [על מה, לאיזה ענין] הוא קדוש? ומשיבים: להיות נאכל במומו לבעלים, שבעליו רשאים לאוכלו רק לכשיפול בו מום. ג שנינו במשנתנו שמעשר בהמה נוהג בפני הבית ושלא בפני הבית. ושואלים: אי הכי [אם כך], אפילו האידנא נמי [בזמן הזה גם כן] יהיה נוהג, ומדוע אין אנו נוהגים במעשר בהמה? ומשיבים: הטעם הוא כדברי רב הונא, שאמר רב הונא בענין אחר: גזירה היא שגזרו חכמים משום יתום (ולד שמתה אמו קודם שנולד), שמא יכניסו אותו עם שאר הבהמות להתעשר, למרות שאינו חייב במעשר בהמה. ואף כאן, אחר חורבן הבית, חששו חכמים שמא יעשרו בשוגג גם את היתום. ושואלים: אי הכי [אם כך], מעיקרא נמי [מתחילה גם כן], בזמן הבית, לא יפרישו מעשר בהמה, גזירה שמא יפרישו גם מן היתום! אלא, מדוע לא חששו לכך — מפני שאפשר בהכרזה שיכריזו שיתום פטור ממעשר בהמה. אם כן הכא נמי [כאן גם כן], אחר החורבן — אפשר בהכרזה! אלא אמר רבה: הטעם הוא משום תקלה, שהואיל ואין מקריבים בזמן הזה, והמעשר נשאר בבית בעליו — עלול הוא לבוא לידי תקלה, לשוחטו ולאוכלו קודם שיפול בו מום. ומוסיפים: ומנא תימרא דחיישינן [ומנין אתה אומר שחוששים אנו] לתקלה אחר החורבן — דתניא [ששנויה ברייתא]: אין מקדישין ואין מעריכין (נודרים ערכו של אדם להקדש), ואין מחרימין בזמן הזה, מחשש שמא תיגרם תקלה של מעילה בהקדש, ואם הקדיש או העריך או החרים בזמן הזה, בהמהתיעקר, פירות כסות וכלים — יניחם שירקבו, מעות וכלי מתכותיוליך לים המלח ושם יתאכלו. ואיזהו עיקור בבהמה? נועל דלת בפניה והיא מתה מאיליה ברעב.
ושואלים: אי הכי [אם כך], שאחר החורבן חוששים דלתקלה, בכור נמי לא ליקדש [גם כן לא יתקדש]! ומשיבים: וכי בכור בדידן תליא מילתא [בנו תלוי הדבר] להקדישו? והרי ביציאתו מה רחם קדוש מעצמו! ומשיבים: לא זו היתה השאלה, אלא הכי קאמר [כך הוא אומר]: אם אתה חושש לתקלה, ליקנינהו לאודנייהו [שיקנה את אוזניהם] של המבכירות או של העוברים לפני לידתם, לגוים, כדי שלא ליקדש מעיקרא [שלא יתקדש הבכור בהם מתחילה], בגלל שותפות הגוי, ולא יבואו בהם לידי תקלה!
מהדורת ויליאם דוידסון של תלמוד קורן נאה, עם ביאורו של הרב עדין שטיינזלץ אבן-ישראל (CC-BY-NC 4.0)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×